עמיעד טאובישבתי השבוע עם בני יקירי לשיחת יחסינו הפורימיים לאן? "למה התחפשת בתור ילד"? שאל הבחור "לקאובוי, ליצן ומרדכי היהודי". שלפתי במהרה. הבורגן הצעיר פקח את עיניו בתדהמה ותהה בקול מה זה "קאובוי", כיצד הפכתי מליצן קטן לליצן גדול ואיך נראית תחפושת של מרדכי היהודי? מפה לשם הבטתי במראה ומצאתי את עצמי, בוגר פרימיטיבי מאפיר, אחרי שירות צבאי מלא כולל מלחמה, ושני תארים אקדמאיים נאלץ לבהות במצעד הנסיכות לבית משפחת טאוב. מצעד שהורכב משלושת בנותיי ושני בניי שלקחו צעד אחד יותר מידי בפרשנות של הליברליות שלי בעוד עשרות תחפושות טריות מהודו, איביי, עידן 2000 ועד כוש מצאו את דרכם היישר אל היציעים האחוריים של הממ"ד.
סצנת התחפושות, שבמקור נועדה לממש איזו משמעות מסורתית, סימבולית והיתולית מייצרת בפועל בעיקר מראות מזעזעים החל מהנער הצנום והשתקן שהפך למחבל משסף גרונות מדעא"ש, דרך הבחורה החסודה שזכתה בחידון התנ"ך העירוני והתגלתה בעיצומו של החג ככוכבת קולנוע חסרת סטייל וכלה בילד המסכן להורים השמרנים והיצירתיים שהגיע מחופש לנחליאלי ללא אקדח, כזה שלא מסוגל להתנועע בלי לאבד כנף.
ואף מילה על היום בו הגיעה בתי יקירתי אל הגן עם תחפושת ייחודית של הנסיכה אלזה (גויה למהדרין אגב, כזו ששום מכון גיור קונסרבטיבי לא יוכל לשקם) ומצאה עצמה עם עוד עשרים משובטות חסרות ייחוד כמה שנאמר " אז ישלטו היהודיות המה בהוריהם".
אירוע מתגלגל
איך הפך החג האהוב עליי לאירוע טרור מתגלגל ואיך הפכתי אני ממומחה לחבלה שהתמקצע בפירוק הזרחן מהגפרורים לזקן הנרגן שכל קפצון מקפיץ אותו? שלא לדבר על כמות הרוצחים והנשקים ברחובות מודיעין אשר הזכירה את חתונתו של בן דודי המתנחל במעלה בן גביר כולל תחנות אוטובוסים מעלות עשן, קטינים עם מבט אלים וסכיני שף וערכות נפצים מקצועיות שהוסלקו מתחת לכסאות בית הכנסת איתם תקפו הטרוריסטים הצעירים.
אגב נהי בכי וגעגועים לילדותי אי אפשר שלא להתלונן על הפיכת משלוחי המנות הטעימים הפשוטים והמלאים באוזני המן מתוצרת ביתית במילוי פרג ובשוקולד פרה מפנק לסוג של תכנית הריאליטי "MASTER SHIP" בשיטת וכל המייקר הרי זה משובח כולל משלוחי ”קונספט” וגורמה הכוללים אוזני המן במילוי ריבת חרובים, סושי פרג ופטריות כמהין.