רוחות רעות מנשבות בשדה הקרב הוירטואלי והן אינן מבדילות בין ימי שגרה לימי זיכרון ובין קצין לקצין. בשדות הפייסבוק העקובים מדם רע ובסמטאות הטוויטר תמצאו בעיקר שנאה שטנה וקיטוב כאשר כל זב חוטם שעדיין לא קיבל צו גיוס מרשה לעצמו לתקוף קצינים עתירי זכויות שגם אם טעו עדיין תרומתם למדינה היהודית עליה הגנו בדמם לא תסולא בפז.וכמה מילים על הדרת נשים מיותרת.
מדד ה"קצינומטר"
יום הזיכרון החולף הוא מהקשים ביותר לעם ישראל ולצבא העם. במקום לעסוק בנופלים שהכדור שהרג אותם לא בדק קודם אם הם משתייכים לימין או לשמאל ואם באותו הבוקר הם הניחו תפילין או קראו ספר של קפקא אנחנו עוסקים ב"קצינומטר" איזה קצין צודק יותר, יהודי יותר וציוני יותר.אסור להשוות בין עופר וינטר ליאיר גולן כי שניהם לא מייצגים את הימין והשמאל בכנסת אלא לוקחים יום יום ושעה שעה על כתפיהם את האחריות האדירה של הגנת העם והמדינה ושניהם קצינים בצבא ההגנה לישראל.לא בצבא ההגנה לדלית אל כרמל או בצבא ההגנה לבית אל.
אין הכוונה להגן על ההתבטאות המיותרת של גולן אלא לצאת חוצץ כנגד ההתקפות וההתבטאויות החריפות כנגד קציני צה"ל שכלפיהם יש דרך להתבטא ואת הטיפול בהתבטאויות מקוממות שלהם יש להשאיר למפקדיהם.
רוחות רעות מנשבות בשדה הקרב הוירטואלי והן אינן מבדילות בין ימי שגרה לימי זיכרון ובין קצין לקצין. בשדות הפייסבוק העקובים מדם רע ובסמטאות הטוויטר כמעט ולא תמצאו נושאים חיוביים אלא בעיקר שנאה שטנה וקיטוב כאשר כל זב חוטם שעדיין לא קיבל צו גיוס מרשה לעצמו לתקוף קצינים עתירי זכויות שגם אם טעו עדיין תרומתם למדינה היהודית עליה הגנו בדמם לא תסולא בפז. אסור להשאיר את הבמה לעשבים השוטים אלו התוקפים ללא הרף את מפקדי צה"ל כולל הרמטכ"ל ודוחפים לשדה הבור הפוליטי את הגוף היחיד שאסור להכניס לשם, צבא ההגנה לישראל.
חשוב להיזהר לא לשפוך את הקצין עם המים, לא להכפיש את מפקדי צה"ל. להשאיר אותם להגן על דם האזרחים בשדה הקרב ולא להכניס אותם לשדה המוקשים הפוליטי העקוב מדם.כי אין לנו צה"ל אחר.
האיום החדש: שירת נשים באוניברסיטת תל אביב
אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שהאיסור על "שירת נשים" בטקסי יום הזיכרון איננו כניעה לפלגים הקיצוניים בציונות הדתית.ההחלטה למנוע מנשים לשיר בטקס יום הזיכרון הנערך במעוז השמאל האקדמי, אוניברסיטת תל אביב הינה מיותרת לחלוטין, כזו שלא מקדמת דבר מעבר לשנאה לדת ולדתיים.זה הגיוני ולגיטימי לקבוע גבולות גזרה מגדריים בטקס שנערך בבני ברק וזה טיפשי ומתריס לעשות את אותו הדבר באוניברסיטת תל אביב.
ערב יום הזיכרון זה לא הזמן ואוניברסיטת תל אביב אינה המקום בו יש לנהל את הדיון החשוב על הרצון של חלק מהציבור להימנע משירת נשים אל מול הרצון של חלק אחר בציבור לאפשר לציבור כולו לקחת חלק בטקסים חשובים אלו.
במשך שנים השתתפו זמרות בטקסי יום הזיכרון וירושלים לא חרבה. עשורים שלמים ישבו חיילי צה"ל חובשי כיפות לצד חובשי כיפות שקופות ואיש לא קם ועזב את טקסי יום הזיכרון רק כי משתתפת בו זמרת. וגם הרבנים הגדולים ביותר כיבדו את האירוע ופשוט ישבו בטקסי יום הזיכרון ויום השואה וקראו תהילים מבלי לעזוב את המקום.ההקצנה בחלקים של הציבור הדתי לצד הקיטוב שמקדמים הפוליטיקאים בין ימין ושמאל ובין דתיים לחילוניים הצליחה לפגוע גם ביום הזיכרון ובצבא העם בדרך למימוש הדרך היחידה לחסל את מדינת היהודים או בפראפרזה על דברי בן גוריון ז"ל: "לא חשוב מה יאמרו הגויים חשוב אילו פוסטים יפרסמו היהודים".