חג הסוכות מסמל בעיני ערבוב מין בשאינו מינו החל מארבעת המינים החבוקים יחדיו ללא יכולת תזוזה וכלה בעשרות המתפללים היושבים יחדיו לארוחות החג הקהילתיות המסורתיות. על מנת שלא תתבלבלו בין המינין (הטעות במקור) אני מבקש לתת סימנים בדמויות המרכזיות באירוע.
הגזבר
המדובר באיש חמור סבר וחסר חיוניות המשמש בחיי היום יום כעובד בנק רואה חשבון או כלכלן מה שהוביל אותו באופן טבעי לחוסר יכולת לסרב לתפקיד כפוי הטובה. את תפקידו הוא ממלא ללא רצון ובהקפדה על שעות קבלה בודדות בהן ניתן להגיע לביתו ולהפקיד את הזוזים (בשנים האחרונות שודרג ע"י קופסאות הפיי בוקס האלקטרוניות) מעכבי התשלום יראים מהשלב בו יחליט לפרסם את שמם באותיות קידוש לבנה בקבוצת הוואטס אפ הקהילתית ויש הנהוגים להתעלל בו באמצעות תשלום במטבעות.
חותך הקיגל\הסוהר
כבן לחותך קיגל מקצועי אני מכיר היטב את התחום. המדובר במי שהיה אמור לחלק אוכל בבתי הסוהר אך נקלע לזירה הרותחת של קיגל \ צולנ'ט\חמין שאמורים להגיע בתוך מספר דקות מסירי ענק לצלחות פלסטיק. זהו מתנדב שלא עבר הכשרה מקצועית המנסה בתוך זמן קצר לבצוע, לסדר ולחלק מזון על מנת להשביע את פיות המקטרגים והעצלנים שכבר התיישבו לשולחן. התוצאה: חתיכות קיגל שאינן שוות בגודלן, תוספות המוגשות כעיסה חסרת צורה וגודל וחותך אחד שחולצתו הלבנה משדרת את מרכולתו קבל עם וקהילה.
הפקאצ'ה הקהילתית
דמות שניתן לזהות בקלות רבה. היא מאופיינת במיטב המחלצות, בהגעה מאוחרת לתפילה , בלהקת חברות ובתלונות בלתי פוסקות על איכות וטיב האוכל. זוהי רכלנית מקצועית ומלאת חשיבות עצמית שתהנה מכל רגע תוך שהיא דואגת לקלקל לכולם את המסיבה. הפקאצה מתאפיינת בווליום המאפשר לכל העולם ורעייתו לשמוע את הגיגיה.
המכובד
בכל קהילה קיים מי שבעבודה קשה של סחיבת כסאות ומסירת הודעות לאחר התפילה משוכנע כי הגשים את חלום חייו והמיר את מעמדו הנחות בבית כסוחב פחים ושוטף כלים בתפקיד יו"ר\נשיא\גבאי ראשי של הקהילה. יום הארוחה הקהילתית הוא יום חגו והוא מגיע אליו ראשון בחליפה אלגנטית אליה מצורפים אשרת חשיבות עצמית ודבר תורה ארוך ומייגע.
הסובל
המדובר באזרח מן השורה החולם על התאבדות ויושב אל מול הצלחות החד פעמיות בין ילדיו הצווחים לאשתו הקולנית ומתקשה להבין איך שנה אחר שנה הוא נופל בפח של הארוחה הקהילתית.